דון קיחוטה , ספרדית במלואה, חלק 1 ההיידלגו הגאוני דון קישוט דה לה מנצ'ה (הידאלגו דון קישוט הגאוני של לה מנצ'ה) וחלק 2 חלק שני של האביר הגאוני דון קישוט של לה מנצ'ה , רומן שפורסם בשני חלקים (חלק 1, 1605, וחלק 2, 1615) על ידי הסופר הספרדי מיגל דה סרוונטס, אחד הקלאסיקות הנקראות ביותר בספרות המערבית. במקור נתפס כ- פָּרוֹדִיָה של האבירות רומנים שהיה מזמן באופנה ספרותי, הוא מתאר באופן מציאותי את מה שקורה לאביר מזדקן, שראשו מבולבל מקריאת רומנים כאלה, יוצא על סוסו הוותיק רוקיננטה, עם פרגמטי פקיד, סאנצ'ו פנזה, לחפש הרפתקאות. בתרגום נרחב ומיידי (תרגום לאנגלית ראשונה 1612), הרומן זכה להצלחה גדולה ומתמשכת ונחשב ל אב טיפוס של הרומן המודרני.
דון קישוט וסנצ'ו פאנצה דון קישוט (משמאל) וסנצ'ו פאנזה, פסלי ברונזה במדריד. iStockphoto / Thinkstock
מיגל דה סרוונטס: דון קיחוטה מהדורה ראשונה של כרך אחד של מיגל דה סרוונטס דון קיחוטה (1605). ספריית ניוברי, אוסף לואי ה 'סילבר, 1964 (שותף להוצאת בריטניקה)
דון קיחוטה נכתב במקור כ- פָּרוֹדִיָה של האבירות רומנים שהיו פופולאריים בזמן פרסומו, בראשית המאה העשרים. זה מתאר באופן מציאותי מה קורה לאביר מזדקן שהוטעה על ידי הרומנים שקרא; הכותרת דון קיחוטה יוצאת על סוסו הישן לחפש הרפתקאות, יחד עם פקידתו סנצ'ו פנזה.
בן הזוג של דון קישוט הוא הסקוואר שלו סנצ'ו פאנזה. סאנצ'ו פנצה הוא איכר נמוך ובטן-סיר, שתאבונו, השכל הישר ושנינותו הוולגרית משמשים כסכל לאידיאליזם של אדונו. הוא בולט בשל הפתגמים הרלוונטיים הרבים שלו.
דון קישוט מת בסוף חלק 2 של הרומן. לאחר שדון קישוט וסנצ'ו פנזה חוזרים הביתה לכפרם לה מנצ'ה, ספרד, דון קישוט חולה, מתנער אַבִּירוּת וסיפורת מטופשת, ומתה.
עיבודים בולטים של דון קיחוטה כוללים בלט משנת 1869, המחזה המוסיקלי משנת 1965 איש לה מנצ'ה , וכן גרסה קולנועית משנת 1972 בבימויו של ארתור הילר ובכיכובם של פיטר אוטול, סופיה לורן וג'יימס קוקו. עיבוד קולנועי בולט נוסף הוא האיש שהרג את דון קישוט (2018), חוזר רופף של הרומן של סרוונטס על ידי הבמאי טרי גיליאם.
דון קיחוטה נחשב לאב-טיפוס של הרומן המודרני בין היתר מכיוון שמחברו, מיגל דה סרוונטס, נתן קול למבחר תוסס של דמויות בעלות אמונות ופרספקטיבות מגוונות. הכללה זו של נקודות מבט רבות שונות הינה מופע מוקדם של הטרוגלוסיה (קולות מרובים), איכות שהגדיר מבקר הספרות מיכאיל בכטין כחיונית להתפתחות הרומן המודרני.
הגז בערפילית פלנטרית מורכב מ
העבודה נפתחת בכפר בלה מנצ'ה, ספרד, שם התאהבות של אדון כפרי בספרים של אַבִּירוּת מוביל אותו להחליט להיות שובל אבירים, והוא מניח את השם דון קישוט. הוא מוצא חליפת שריון עתיקה ומחבר מגן עשוי קרטון לקסדה ישנה. לאחר מכן הוא מצהיר כי הנדנדה הישנה שלו היא הסוס האצילי רוצינאנטה. על פי דון קישוט, אביר שודד זקוק גם לגברת שתאהב, והוא בוחר ילדה איכרית מעיירה סמוכה, ומטביל אותה בדולצינאה דל טובוסו. כה מוכר, הוא יוצא לבצע מעשי גבורה על שמה. הוא מגיע לפונדק, שהוא מאמין שהוא טירה, ומתעקש שהפונדקית אביר אותו. לאחר שנאמר לו שהוא חייב לשאת כסף ובגדים נוספים, דון קישוט מחליט ללכת הביתה. בדרכו הוא מתח קרב עם קבוצת סוחרים והם היכו אותו. כשהוא יתאושש, הוא משכנע את האיכר סאנצ'ו פנזה להתנהג כמצוותו בהבטחה שסנצ'ו יקבל יום אחד אי לשלוט.
דון קישוט וסאנצ'ו פאנצה דון קישוט (מימין) ובן החצר שלו, סאנצ'ו פנזה; איור ממהדורה מהמאה ה -19 דון קיחוטה מאת מיגל דה סרוונטס. נחלת הכלל
דון קישוט וסנצ'ו, רכובים על חמור, יצאו לדרך. בהרפתקה הראשונה שלהם, דון קישוט טועה בשדה טחנות רוח לענקים ומנסה להילחם בהן אך לבסוף מסיק שקוסם בוודאי הפך את הענקים לטחנות רוח. מאוחר יותר הוא תוקף קבוצת נזירים, מתוך מחשבה שהם כלאו נסיכה, וגם נלחם עם עדר כבשים, בין היתר בהרפתקאות, שכמעט כולן מסתיימות בהכאת דון קישוט, סנצ'ו או שניהם. בסופו של דבר, דון קישוט רוכש כיור מתכת מספרה, שלדעתו הוא קסדה שחבש פעם אביר מפורסם, ומאוחר יותר הוא משחרר קבוצת עבריינים מורשעים.
דון קישוט נתקל בהמשך בקרדיניו, שחי כמו גבר פראי ביער מכיוון שהוא מאמין שלוסינדה, האישה שהוא אוהב, בגדה בו. דון קישוט מחליט לחקות אותו כדי להוכיח את אהבתו הגדולה לדולצינאה, והוא שולח את סאנצ'ו למסור לה מכתב. כשסנצ'ו עוצר בפונדק, הוא מוצא שניים מחבריו הוותיקים של דון קישוט, כומר וספר, מחפשים אותו. הם מחליטים שאחד מהם צריך להצטייד כעלמה במצוקה כדי לנסות לפתות את דון קישוט הביתה. בדרך הם נתקלים באישה צעירה, דורוטאה, שנבגדה על ידי דון פרננדו, שהתחתן עם לוסינדה. דורוטאה מסכימה להעמיד פנים שהיא נסיכה שממלכתה נתפסה על ידי ענק, ודון קישוט משוכנע לעזור לה. הם עוצרים בפונדק, אליו מגיעים בקרוב דון פרננדו ולוסינדה. לוסינדה מאוחדת עם קרדניו, ודון פרננדו מבטיח להתחתן עם דורוטאה. מאוחר יותר הכניסו הכומר והספר את דון קישוט לכלוב עץ ושכנעו שהוא נתון לקסם שייקח אותו לדולצינאה. בסופו של דבר הם מחזירים אותו הביתה.
חלק 2 מתחיל חודש לאחר סיום חלק 1, אך רבים מהדמויות כבר קראו את הספר הזה וכך יודעים על דון קישוט. הוא משתכנע שדולצינאה נמצאת תחת קסם שהפך אותה לילדת איכרים רגילה. דון קישוט וסנצ'ו פוגשים דוכס ודוכסית הנוטים למתיחות. בתחבולה אחת כזו הם משכנעים את שני הגברים שסנצ'ו חייב לתת לעצמו 3,300 מלקות כדי לשבור את הקללה על דולצ'ינה. מאוחר יותר הדוכס הופך את סאנצ'ו למושל עיירה שלדבריו סאנצ'ו הוא האי ברטריה. שם מוצגים לסנצ'ו סכסוכים שונים, והוא מראה חוכמה בהחלטותיו. עם זאת, לאחר שבוע בתפקיד והיה נתון למתיחות אחרות, הוא מחליט לוותר על המושל. בינתיים הדוכס והדוכסית מרימים טריקים אחרים על דון קישוט.
בסופו של דבר, דון קישוט וסנצ'ו עוזבים. לאחר שנודע לו שהמשך שווא לספר עליו אומר שהוא נסע אליו סרגוסה , דון קישוט מחליט להימנע מאותה עיר וללכת במקום זאת ברצלונה . בעקבות הרפתקאות שונות שם, אתגר על דון קישוט על ידי אביר הירח הלבן (סטודנט מלה מאנצ'ה בתחפושת), והוא מובס. על פי תנאי הקרב, דון קישוט נדרש לחזור הביתה. בדרך, סאנצ'ו מתיימר לנהל לעצמו את הצליפות הנדרשות, והם פוגשים דמות מההמשך השקרי. לאחר שהם מגיעים הביתה, דון קישוט חולה, מתנער אַבִּירוּת כבדיון טיפשי, ומת.
הנרטיב המודרני להפליא של סרוונטס נותן קול למבחר דמויות מסנוור עם מְגוּוָן אמונות ונקודות מבט, וזה מציג ניואנסים אִירוֹנִיָה השקפה הומניסטית וקצה קומי בולט. הפופולריות של הכרך הראשון הובילה לפרסום בשנת 1614 של סרט המשך מזויף של מישהו שקרא לעצמו אלונסו פרננדז דה אוולנדה, נסיבה אליה התייחס סרוונטס בכרך השני שלו.
מיגל דה סרוונטס מיגל דה סרוונטס, תחריט על ידי א 'מקנזי אחרי גרגוריו פרו ופרננדו סלמה; desde המילון האימפריאלי לביוגרפיה אוניברסלית (1863). ארכיון הולטון / Getty Images
בנוסף להשרצת אינספור עבודות של דיון ביקורתי, דון קיחוטה השראה לאמנים בכל מדיום. יַקִיר עיבודים כלל בלט קלאסי משנת 1869; המחזה המוסיקלי משנת 1965 איש לה מנצ'ה , שנפתח לראשונה בברודווי בשנת 1968; וכן גרסה קולנועית משנת 1972 בבימויו של ארתור הילר ובכיכובם של פיטר אוטול, סופיה לורן וג'יימס קוקו. סרט בולט נוסף הִסתַגְלוּת היה האיש שהרג את דון קישוט (2018), סיפור חוזר רופף של הרומן של סרוונטס על ידי הבמאי טרי גיליאם, שניסיונותיו להפוך את הסרט במהלך קרוב לשלושה עשורים הושפעו מסיבוכים, עיכובים וביטולים שונים, והפכו את גיליאם ל קוויקסוטי לדמות את עצמו, כמפורט בסרט התיעודי אבודים בלה מנצ'ה (2002).
